זכויות נשים עובדות בהריון

זכויות טרם הלידה

חובת מתן הודעה על הריון - חובה לעדכן את המעביד על ההיריון עד החודש החמישי להריון. ישנה חשיבות לכך שההודעה תיעשה בכתב כדי שהמעביד לא יוכל לטעון כי הפיטורים, חלילה, נעשו לפני שידע על ההיריון. כמו כן חשוב לשמור אסמכתאות המעידות כי הנך עובדת מוערכת וזאת כדי למנוע אפשרות של העלאת טענות כאילו מדובר בעובדת לא טובה וכדומה

שעות טיפת חלב - עובדת זכאית להעדר ממקום עבודתה 40 שעות בסה"כ לצורך בדיקות בטיפת חלב או אצל רופא נשים על חשבון המעביד (לא על חשבון ימי המחלה שלה) ובלבד שהעובדת מועסקת מעל 4 שעות עבודה ביום, שבוע עבוד מלא כנהוג במקום עבודתה. אם העובדת מועסקת שבוע עבודה מלא, אך פחות מ-4 שעות ביום – היא תהיה זכאית ל-20 שעות טיפת חלב על חשבון המעביד

חשוב להבין שמדובר על "שבוע עבודה מלא כנהוג במקום העבודה", כך שאם העובדת מועסקת 5 ימים ומקום העבודה שלה פעיל 6 ימים – העובדת לא תהיה זכאית לשעות טיפת חלב

איסור פיטורים בהריון - אסור לפטר עובדת מחמת הריון ולא משנה אם היא עובדת קבועה או זמנית, מה היקף משרתה וכמה זמן היא מועסקת במקום העבודה

ההבדל הוא שאם העובדת מועסקת פחות מ-6 חודשים אצל אותו מעביד או אותו מקום עבודה, אזי לא חל עליה חוק עבודת נשים והיא תוכל לטעון להפליה על רקע "הורות" מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אם העובד מועסקת מעל 6 חודשי עבודה אזי המעביד מחויב לקבל היתר ממשרד התמ"ת לפיטורים, אחרת הפיטורים נוגדים את החוק.

איסור פגיעה בהיקף המשרה - חשוב שהעובדת ההרה תעמוד על זכותה ששעות עבודתה לא יפגעו שכן פגיעה בהיקף שעות העבודה מביאה גם לפגיעה בשכר ומכאן שפגיעה כזו תוביל בהכרח גם לפגיעה עתידית בדמי הלידה ובדמי האבטלה

שמירת הריון - עובדת אשר הפסיקה את עבודתה עקב מצב בריאותי שלה או של העובד ובלבד שנקבעו לה לכל הפחות 30 ימי שמירת הריון רצופים על ידי הרופא. במהלך שמירת ההיריון זכאים לקצבה מביטוח לאומי, קצבה שאין לה קשר לימי המחלה או דמי הלידה של העובדת. שיעור הגמלה לשמירת הריון נעשית עפ"י ממוצע של 3 חודשים שקדמו ליום בו העובדת יצאה לשמירת ההיריון

זכויות לאחר הלידה

"לידה" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כלידת ולד חי או לידה אחרי עשרים וששה שבועות של הריון. חופשת הלידה היא ארבע עשר שבועות (עד ליום 8/5/07 אורכה של חופשת לידה היה 12 שבועות אך לאחרונה הוארכה חופשת הלידה כך שהיא עומדת כיום על 14 שבועות ליולדת ולד אחד  ו-17 שבועות ליולדת תאומים). מותר לקצר את חופשת הלידה, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים, ובלבד שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות שלאחר הלידה

שעת הנקה - חוק עבודת נשים מזכה עובדת במשרה מלאה (בת 43 שעות שבועיות או משרה מלאה כנהוג במקום עבודתה) לשעת הנקה אחת ביום. המעביד הוא זה שקובע את מועד "שעת ההנקה". חשוב להדגיש, כי הזכאות קמה מתום חופשת הלידה ועד תום ארבעה חודשים מסיום חופשת הלידה. שעה זו איננה מנוכה משכר העבודה של העובדת

חל"ת לאחר חופשת לידה - בסעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים נקבע כי עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, לאחר סיום חופשת הלידה, למשך כרבע ממספר החודשים שהיא עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר מ-12 חודשים מיום הלידה, כאשר חלק של חודש לא בא במניין.

כמו כן, בתיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים נקבע כי החל מיום 22/3/2010 עובדת שהשלימה 12 חודשי עבודה לפחות – תהיה זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות.

מכאן, שעובדת שעומדת בתנאי החוק, לא צריכה לפנות למעביד ולבקש את רשותו לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה, אלא היא זכאית לעשות כן מכוח החוק. חשוב לומר בעניין זה, כי אין אומר כי כל אותם 26 שבועות הינם בתשלום, אלא רק 14 שבועות נחשבים כ"חופשת לידה ממומנת" וזאת על ידי המדינה – המוסד לביטוח לאומי.

מכאן, שאין לפטר עובדת, אלא לאחר 60 יום מתום חופשת הלידה והחופשה ללא תשלום שניתנה לה מכוח החוק, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

התפטרות בדין מפוטרת בטענה של "לצורך טיפול בילד" - חובה כי ההתפטרות תיעשה תוך 9 חודשים ממועד הלידה, כאשר בתוך תקופה זו יש לקחת בחשבון גם את ההודעה המוקדמת להתפטרות שחובה על העובדת לתת

חובה לציין במכתב ההתפטרות כי הסיבה להתפטרות היא "לצורך טיפול בילד". התפטרות כאמור יכולה לזכות את האם או האב המתפטר ב"דמי אבטלה" במידה ומי שמתפטר צבר את תקופת ההכשרה הנדרשת עפ"י תקנות הביטוח הלאומי. חשוב לקחת בחשבון כי מי שהתפטר מיוזמתו, אפילו בעילה של התפטרות לצורך טיפול בילד, יידרש להמתין תקופה של 90 יום טרם קבלת דמי אבטלה. בכל מקרה ממולץ להקדים ולהתייצב בלשכת התעסוקה.

זכויות בן הזוג לאחר הלידה - בן הזוג זכאי לזקוף על חשבון ימי מחלה הצבורים שלו את תקופת היעדרותו מהעבודה בעקבות הלידה, וזאת החל מרגע הופעת הצירים ועד 24 שעות מתום הלידה. מאחר ויום המחלה ראשון לא מזכה את העובד שכר יוצא כי בן הזוג לא מקבל שכר אם ההעדורתו מהעבודה היא למשך יום אחד בלבד

כמו כן, בני זוג רשאים לחלק את חופשת הלידה ביניהם, כאשר בן הזוג יכול לקחת על חשבון האם את חופשת הלידה וזאת לאחר שהאם שהתה בחופשת לידה, לכל הפחות שישה שבועות מתוך חופשת הלידה ובלבד שהיא שבה לעבודה ובן הזוג שהה בחופשת לידה לפחות 21 יום רצופים. תנאי נוסף הוא שהאם הועסקה במקום עבודתה לפחות 6 חודשים טרם התפטרותו של בן הזוג או שהאם עובדת כעצמאית לפחות 12 חודשים והיא לא הפסיקה את עבודתה (למעט מימוש אותו חלק בחופשת הלידה שהיא ניצלה טרם החל בן הזוג את החופשת הלידה).

איסור פיטורי עובדת לאחר חזרה מחופשת לידה - עד ליום 15/2/07 אסור היה לפטר עובדת במשך 45 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה, כאשר ביום 15/2/08 הוגדל מספר הימים ל- 60 יום.

בנוסף, בתיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים נקבע כי החל מיום 22/3/2010 עובדת שהשלימה 12 חודשי עבודה לפחות – תהיה זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות. מכאן, שעובדת שעומדת בתנאי החוק, לא צריכה לפנות למעביד ולבקש את רשותו לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה, אלא היא זכאית לעשות כן מכוח החוק ולכן היא תהיה אסורה לפיטורים למשך אותם 60 יום.
הווה אומר, כי  אין לפטר עובדת, אלא לאחר 60 יום מתום חופשת הלידה והחופשה ללא תשלום שניתנה לה מכוח החוק, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
יודגש, כי בפסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ נקבע כי פיטורים מיד לאחר חופשת הלידה, מבלי שניתנה לעובדת הזדמנות אמיתית לשוב לעבודה סדירה, ואף אם שולמו לעובדת אותם 60 יום ב"שווה כסף" מהווה הפרה בוטה של חוק עבודת נשים וחוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, כך שבית הדין לעבודה חייב את המעביד בפיצוי בסך 25,000 ש"ח רק בגין אב נזק זה.

איסור להעביד עובדת לאחר לידה במשמרת לילה או במנוחה שבועית - סעיף 10 לחוק עבודת נשים קובע, כי עובדת בחודש החמישי להריונה ואילך לא תועסק במנוחה השבועית, אלא אם הסכימה לכך בכתב ומסרה למעביד אישור רפואי. כמו כן עובדת, בחודש החמישי להריונה רשאית לסרב לעבוד בעבודת לילה.
על פי התיקון לחוק הוסף סעיף לפיו עובדת שילדה לאחר 3/2/08 לא תועסק בעבודת לילה או במנוחה השבועית במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, אלא אם כן הסכימה לכך בכתב. הוראה זו לא תחול על סוגי מקומות עבודה ותפקידים שהשר החריג.